תנו צאנס לאהבה 

בגיליון הנוכחי הרחיק המדור "בעקבות ליבי" אל מעבר לים, לקנדה, ושוחח עם יונתן (טוני) קוסינק (55), מוזיקאי ויוצר, ואחד האנשים הבולטים בקבוצת הלימוד של טורונטו, ובהפצת החכמה באמריקה.

טוני מתראיין בסטודיו המצליח שלו, "Think Music", שם הוא עובד מדי יום בכתיבת מוזיקה לתכניות טלוויזיה, סרטי קולנוע וטלוויזיה וכדומה. טוני עובד עבור כל הרשתות האמריקאיות הגדולות, ואף היה מועמד לפרס ה"אמי" על עבודתו באפוס ההיסטורי הענק "ז'אן ד'ארק".

איך התחילה הקריירה המוזיקלית שלך?

"התחלתי את דרכי ככותב שירים וכזמר. נסעתי ברחבי ארה"ב כמה שנים. הופעתי במועדונים קטנים ובאולמות גדולים, ועבדתי עם הרבה אנשים. הוצאתי שבעה אלבומים וחלק מהם עדיין מושמעים ביפן ובאירופה. הפסקתי לעשות זאת כשהפכתי למפיק".

מהו לדעתך הדבר המיוחד שיש במוזיקה, שמצליח לגעת באנשים?

"המוזיקה מאפשרת לאנשים להרגיש בה את עצמם. להגיע לתחושת חיבור עם מה שהם שומעים, להרגיש הרגשת התכללות עם זה. הגרעין הוא בחיבור האנושי, אבל זה בכל זאת די מופשט. איכשהו האדם נמשך ומתרגש, אבל הוא לא תמיד מבין כיצד הוא מחובר לדבר הזה בצורה כל כך עמוקה".

ניגנת עם הרבה מוזיקאים מפורסמים, ביניהם גם ג'ון לנון.

"כן, עם ג'ון הייתה חוויה נפלאה, מרגשת ומאוד מעניינת. זה היה במהלך הביקור של 'Give Peace a Chance' במונטריאול. קיבלתי שיחת טלפון מהאמרגן שלי, שסיפר לי שעושים סרט עם ג'ון וביקש ממני להגיע לשם. הייתי יחסית בתחילת דרכי, ממש ילד בן 20 או 21, והמחשבה לפגוש אותו הייתה פשוט מדהימה. הוא ישב בפיז'מה עם יוקו בחדרו במלון, ואני באתי וניגנתי שיר, בזמן שהוא ויוקו עשו את הקצב ברקע, ומעין פזמון חוזר. זו הייתה ממש חוויה. הוא ממש ידע מה עומד לבוא בכל שלב בשיר והוא כאילו ניגן את החלק הבא יחד איתי. באותו ערב הקלטנו את 'Give Peace a Chance'".

ואיך היה המפגש בינכם?

"ג'ון היה מה שהיית מצפה שיהיה - ידידותי, פתוח. הוא יצר קשר מיידי, והיה מאוד חביב אלי. אני, לעומת זאת הייתי מאוד מתוח. אני זוכר שעמדתי ללחוץ לו את היד ומרוב התרגשות תפסתי לו את הבוהן. הוא הזמין אותי להתיישב לידו במיטה, וכשהתיישבתי הוא אמר: 'אתה יושב לי על הרגל', כי לא ראיתי את הרגל שלו מתחת לשמיכה. אז התרוממתי, ונכנסתי עם הראש במיקרופון, שהשמיע 'בום' כזה. ככה התחיל המפגש בינינו. בכל זאת, הוא היה הגיבור שלי, באותה תקופה הרגשתי שהוא ממש מנסה להציל את העולם".

זה מה שהרגשת?

"כן, בגלל זה ממש כיבדתי אותו. הרגשתי שהוא עושה את מה שהוא מבין, מתוך רצון לשנות משהו".

יונתן (טוני)קוסינק שר ומנגן יחד עם ג'ון לנון ויוקו אונו

אז אתה מפתח קריירה מוזיקלית, ובמקביל מחפש רוחניות?

"למעשה, התחלתי לעסוק במוזיקה ובאומנות בגלל שאלה בסיסית שהעסיקה אותי עוד כשהייתי ילד - 'מה זה החיים האלו? ואיך זה עובד? ואיפה אני בתוך זה? ולשם מה כל זה? לשם מה החיים?' זאת הייתה שאלה מטרידה שממש לא יכולתי להשתחרר ממנה, היא כל הזמן העסיקה אותי. חשבתי שאם אוכל למצוא דרך לבטא את עצמי באמצעות יצירה, אז אוכל איכשהו להיפטר מהשאלה, או למצוא לה תשובה.

אבל ככל שנכנסתי עמוק יותר לתחום האומנות, לרוע המזל, או למרבה המזל, גם השאלה הפכה לעמוקה יותר ויותר. העניין הוא שבמוזיקה, כמו בכל אומנות אחרת, מתקיימים כל מיני חוקי יצירתיות. אתה נכנס יותר ויותר עמוק לדברים האלה. אתה חייב לדעת איך דברים קורים, כיצד להסתיר דברים וכיצד להציג אותם. וכך, במקום שהשאלה תיעלם היא הפכה להיות יותר ויותר עמוקה".

אתה מוזיקאי מצליח, אתה מופיע, מוציא תקליטים, מפיק, וכל זה בתחום שהוא בשבילך גם מקום לחקירה פנימית ויצירתית, המוזיקה. אז מה בעצם היה חסר?

"מה שהיה חסר בכל מה שעשיתי - כל האומנות, כל הדברים והכיף - זה שלא הייתה מטרה לכל זה. זה היה כמו להסתובב במעגל, ככל שנכנסתי עמוק יותר לתוך האומנות, למדתי עוד ועוד כיצד יוצרים משהו, וככל שהשתכללתי והתפתחתי ביצירה, הפכה השאלה שלי לעמוקה יותר. וכך, במקום להסתפק במוזיקה, המשכתי לנסות ולברר מהם החוקים האמיתיים של היצירתיות".

איפה חיפשת תשובה לשאלה שלך?

"ניסיתי הרבה דברים, אבל אתה יודע - כולם מנסים שיטות ברוחניות. עסקתי במדיטציה, למדתי את שיטת הזן, הייתה גם תקופה שחזרתי בתשובה, חיפשתי וחיפשתי, אבל לא הצלחתי למצוא תשובות בשום מקום".

ומתי נתקלת לראשונה בחכמת הקבלה?

"הקשר שלי לקבלה קיים כבר 30 שנה. כשהייתי בן 25 מצאתי ספר שנקרא "עשרה אורות מאירים", שהגיע מתלמיד של הרב ברוך שלום אשלג או של בעל הסולם. קראתי אותו כשהייתי בן 25 ולמרות שלא יכולתי להבין אותו, הרגשתי שיש בו משהו שחושף את האשליה של העולם הזה, ומורה על הדרך אל תוך העולם האמיתי, אל תוך המציאות האמיתית. אבל גם ידעתי שלא אוכל להשיג את זה בנקודה הזו בחיי. הבטחתי לעצמי שבמרוצת הזמן אמצא מישהו שילמד אותי איך לעשות את זה. מאז חלפו 30 שנה. היו לי הרבה מורים, אבל אף אחד מהם לא הצליח לפתוח עבורי דברים".

ואיך נוצר המפגש הראשון שלך עם "בני ברוך"?

"בבית, באמצעות המחשב". "אני זוכר שהתעוררתי באמצע הלילה, אחרי שכמה ימים לא הצלחתי לישון, והעניין עם הקבלה כבר מקנן בתוכי שנים רבות, ואמרתי: 'עכשיו אני הולך לבקש תשובה'. אתה יודע איך זה באינטרנט, זה כמו באר שאפשר לבקש בה משאלות. קמתי, ניגשתי למחשב וכתבתי 'קבלה'. אמרתי לעצמי, 'אני חייב לדעת מה זה. אני חייב לדעת אם אוכל כך להבין מהי מטרת חיי'. הופיעה רשימה של אתרים, נכנסתי ל- www.kabbalah.info , והתחלתי לקרוא שם. ופתאום, כל מה שקראתי קודם על קבלה, ושלא יכולתי להבין ולחדור אליו, כאילו מישהו אמר, 'אוקיי, אתה באמת רוצה לדעת קבלה, אז הדלתות פתוחות. הנה ההסבר לזה והנה ההסבר לזה, הנה מה שאתה והנה הם חייך. הנה מטרת חייך, וזה מה שאתה צריך לעשות אם ברצונך להשיג זאת'. לא בצורת רעיונות, אלא פשוט כך, שאלתי שאלה וכאילו כל היקום אמר: עכשיו, כשאתה באמת מבקש, הנה התשובה האמיתית".

מה הרגשת?

"הרגשתי שאין לי כל אפשרות לסגת מהזדמנות שכזאת. שכל חיי חיכיתי לתשובה הזאת, ושעלי ללכת בעקבותיה. השלב הבא היה להצטרף לקבוצת לימוד וירטואלית עם אחד מהחבר'ה מישראל, שבדיוק שבוע קודם לכן החליט לארגן כזאת קבוצה באנגלית. התחלנו כחמישה אנשים בקבוצה, והוא התחיל לקרוא לנו מתוך מאמר שהיה כל כך יפה. הוא הסביר לנו את השאלות שלנו ונתן לנו תשובות שרק פתחו ופתחו ופתחו. ואז רציתי להגיע לישראל לראות את הדבר האמיתי שמאחורי זה, ובאמת ראיתי ופגשתי את כל האנשים הנפלאים האלו".

מה קרה לך מאז שהתחלת ללמוד קבלה? מה השתנה?

כל תפיסת החיים שלי. היה לי מאוד קשה לחוש הנאה מדברים, מכיוון שהנאה הייתה תמיד משהו מחוצה לי. למדתי שאפשר להתחבר בצורה שבה ההנאה לא נעלמת, מכיוון שבעצם זה עבור אנשים אחרים ולא בשבילי. התענוג נמצא בשלם של כל דבר. זהו גילוי מדהים. זה פשוט מביא לכך שהכל עובד, ויש צמיחה מתמדת כל הזמן. ישנה התרגשות מהגילויים, וחיבור הולך וגדל לדברים, לחיים בכלל. זה כאילו שיש בחיים שלי משהו שלפני הקבלה היה בצורה תת-הכרתית, וכעת הוא קיים בצורה מושלמת. יש להם מטרה מוחלטת. הם מאוד משמעותיים. עכשיו הם משמעות בלבד".

מה היה הרגע המרגש ביותר עבורך?

"יש רגעים מרגשים רבים בלימוד, אבל אני חושב שהרגע המרגש ביותר היה הניסיון ללכת אחר העצה של 'ואהבת לרעך כמוך', לעשות כל מה שאתה יכול כדי להשיג את זה, שהעצה נמצאת כבר בפנים. בפעולה הזאת יש חופש וזו באמת הדרך לטפס מעל לדרך האשליה של חווית החיים, להיכנס לתוך המציאות האמיתית. לחוות אפילו מעט מהיכולת לראות את האחר ולדאוג לו כמו לעצמי. לגלות שהעצה הזאת אכן נכונה, היה הדבר המרגש ביותר שחוויתי בימי חיי".